10.10.08

בת"א גוררים ונגררים, שולטים ונשלטים. פטריצים ופלבאים.

עלון זה בא לייצג חלק מדיעות הנגררים ו/אוהנשלטים ו/או הפלבאים בתחום העיר תל אביב. מצוקת החנייה בעיר ת"א הינה אחת הבעיות הקשות הפוגעת באיכות החיים. האזרח הפשוט מודע לאינטרס העירייה לצמצם את כניסת כלי הרכב פרטיים לתל אביב, זאת  כדי לצמצם את זיהום האוויר ומטרדי הרעש בעיר. אך האזרח הפשוט החוזר מהעבודה ורוצה לחנות בסמוך לביתו, נתקל בקשיים רבים ונאלץ לשלם כספים רבים בגין דוחות חניה וגרירות כלי רכבו. להלן מספר דוגמאות לאפשרויות להגדלת מקומות חניה בת"א ומבלי להשקיע בשינויים הנדסאים (שינויים גיאומטריים בשפה מקצועית) הכרוכים בתשלום למהנדסים ולקבלני עבודות עפר ודרכים.

  1. ברחוב תש"ך בקטע שבין ככר המדינה לרחוב ארלוזורוב ניתן להתקין חנייה אלכסונית לאורך כל הרחוב בצידו האחד של הרחוב. פעולה זו תוסיף כ 40 מקומות חניה ברחוב זה.
  2. איכלוס מגדל "בארי נהרדעה" יצור מחסור של לפחות 30 מקומות חנייה באזור , זאת אומרת 30 גרירות מידי לילה כפול 300 ימי גרירה (בשבת ובחג ממעטים לגרור).
  3. ברחוב ברנדס בקטע שבין לואי מרשל לרחוב בני דן , מדובר ברחוב חד סטרי, ניתן להוסיף חניה אלכסונית שתוסיף למקום כ 30 מקומות חניה.
  4. ברחוב דפנה בת"א בקטע שבין רח" הנריטה סולד לרח" ויצמן ניתן להוסיף חניה אלכסונית כך שיתווספו כ 12 מקומות חניה לרחוב זה.
  5. ברח, ארזולורוב 142 נמצאת תחנת אוטובוס בסמוך לצומת רחובות רמז ובלוך. קידום התחנה והצבתה מול בנין ארזורוולב 1400 יכולה להוסיף למקום 6 מקומות חניה יקרים.
  6. בסמוך לנמל ת"א ברחוב כ"ג יורדי הסירה, קטע שהינו חד סטרי, בקטע שבין רחוב דיזינגוף לפינת רחוב הירקון ניתן להוסיף חניה אלכסונית באחד מצידי הרחוב ובכך להוסיף למקום כ 9 מקומות חניה.
  7. ברחוב נצח ישראל בקטע שבין שדרות חן וקינג ג'ורג' ניתן להוסיף מקומות חניה אלכסוניים שיוסיפו כ 7 עד 8 מקומות חניה באזור.
  8. ברחוב צבי הרמן שפירא בסמוך לבית קק"ל ניתן להוסיף חניה אלכסונית מערבית לגינה, דבר שיוסיף כ 6 מקומות חניה במקום.
  9. ברח הלסנקי בקטע שבין ארלוזורוב לזבוטינסקי ניתן להוסיף כ40 מקומות חנייה ע"י חנייה אלכסונית.
  10. העירייה מקימה מרכז רווחה ומרכז חינוכי בסמוך לצומת ארלוזורוב רמז, האים חשבו בעירייה לאפשר חנייה אלכסונית בחזית הבניין? די לראות שלא עשו כן במרכז רווחה לקשיש שהוקם ברח' ארלוזורוב 108סמוך לרח' אבן גבירול כדי להבין שגם כאן ישכחו את האזרחים.

לסיכום: זוהי רשימה חלקית ובעבודה יסודית ניתן להוסיף בעיר לפחות 700 מקומות חניה וזאת ללא השקעה בהצרת מדרכות. ביצוע תוכנית להרחבת מקומות חניה יש בכוחו לצמצם את מספר הגרירות של רכבי מעמד הביניים והמעמד החלש בעיר, אך נשאלת השאלה מי באמת נתן את דעתו בעניין וכמה מתאמצים פרנסי העיר לפתור מצוקה זו.

נוצר מצב אבסורדי מסוים לפיו בכספי הגרירות והקנסות המשולמים ע"י מעמד הביניים משביחים את ערך הנכסים של העשירון העליון ועשירים אחרים ובכך גורמים לאי שוויון מסוים בחלוקת המימון של שיפור והשבחת הנכסים בעיר.


רכבים נטושים

כל רכב נטוש משמעו 3 גרירות מידי יום, תכפילו בשנה.

זו רשימה חלקית של רכבים נטושים נכון ל-10/10/2008:

  1. בוגרשוב 2 מס' רכב 4044507 דגם דיהדסו ללא טסט.
  2. ארלוזורוב 124 רכב מס' 3113587 סיטרואן לבן ללא טסט.

 בעניין מתקני אופניים

  1. המצב עצוב מאד. החתום מטה אלי סמוכה פרסם מסמך בשנת 2002 ובו קרא לכל  רשויות התכנון כולל משרד התחבורה והמועצה הארצית לתכנון ולבניה, הועדה המחוזית לתכנון ולבניה שליד משרד הפנים ולראש עיריית ת"א לפעול בעניין חיוב בניה חדשה ובניית מתקנים לקשירת אופניים ליד מרכזים מסחריים.
  2. עיריית ת"א אימצה באופן חלקי המלצותיו של אלי סמוכה אך לא הוסיפה לתוכנית בנין העיר של העיר ת'א את הצורך בהצבת מספר מתקני אופניים בשטחים המסחריים בשטחים שיבנו.
  3. מרכז וייצמן הסמוך לבי'ח איכילוב תוכנן ללא מקום מוסדר לחניית אופניים.
  4. בפועל בסמוך למרכז וייצמן נקשרים האופניים לעמודים שונים ולאחר זמן קצר הן נופלות והמהוות מכשול להולכי הרגל.
  5. בסמוך לבניין קריית הממשלה בצומת הרחובות קפלן דרך בגין, בולט מאד המחסור במתקנים לקשירת אופניים ולרכב דו גלגלי.
  6. מפליא אותי שברחוב ארלוזורוב בקטע שבין רחוב אבן גבירול לדרך נמיר כמעט ולא קיימים מתקנים לקשירת אופניים. האם אסור לרוכבי אופניים לגור ברחובות אלו.

  ארלוזורוב (רח') מפחיד

  1. רחוב ארלוזורוב נבחר על ידי באקראי כדי להמחיש את התעלמות פרנסי העיר מנתיב הליכה חשוב ומרכזי בעיר. רחוב ארלוזורוב בקטע שבין אבן גבירול לדרך נמיר  נחשב לקטע חשוך ומפחיד בשעות הערב.
  2.  חלק מהתושבים צועדים בקטע  זה במהירות גבוהה כדי שהאפשרות שיופתעו מאחור תהיה קטנה יותר. חלק אחר בודק הנעשה מאחור….
  3. זה יפה ששיפצו את רח" אבן גבירול אך יש לתת מענה לרחובות נוספים בהם קיימת הזנחה של עשרות שנים.

 חניה לאופניים אופנועים וקטנועים 

  1. עריית ת'א נתנה פתרונות חלקיים במספר מקומות בעיר לחנית אופנועים.
  2.  ראוי שהעריה תתכנו רחובות חדשים ושיפוץ רחובות והנמכת המדרכה כל 200 מטר בקטעים של כ מטר וחצי וזאת כדי לאפשר כניסה לחצרות כהגדרת בתקנות התעבורה של אופנועים וקטנועים לצורך חנייה.
  3. הנמכה זו נדרשת מאחר וקשה וגם מסוכן לנתר לקפוץ ולדלג מעל אבן שפה בגובה של 20 ס'מ.כדי לחנות על המדרכה.

אם לתאומים

פנתה אלי אם לתאומים וטענה כי מזה שנתיים שהיא פונה לערייה בכדי שירחיבו את המדרכה בצמוד לגן אריסון בצידו הדרומי של הגן הגובל ברחוב חכמי קירואן שם מוצב עמוד חשמל המונע מעבר של עגלת תאומים במקום. היא עדיין מחכה…. מנהיגות מהי? התלמוד הגדיר מנהיג כאדם הרגיש לצורכי נתיניו. מצאתי לנכון להגדיר ראש עיר מתאים כאדם היודע למי לוחצת הנעל כמה היכן ומתי. עלון זה אינו ממצא את כלל בעיותיה של העיר ת"א ונועד להביא את מנהיגי ותושבי העיר לחשיבה שונה כיצד לנהל את העיר מס 1 במזרח התיכון. רון חולדאי הינו, לדעתי, ראש הערייה המוצלח ביותר מכל קודמיו, אך יתכן ויבואו טובים ממנו.


להלן פרטים על כותב עלון זה. שמי אלי סמוכה עו"ד , בן 55, באוקטובר 2008 פרשתי מפעילות פוליטית בת 25 שנים במועצת העיר גבעתיים. בשנת 1978 הקמתי את "גלגלי העץ אגודת רוכבי האופניים בישראל". הייתי החלוץ בעניין קידום שבילי אופניים בת"א, ערכתי לפחות שני מסעות אופנים בת"א להצלת האוזון בשנת 1991 ובשנת 1992. בנוסף הפגנות ופגישות עם חברי המועצה מרים מזר, ויוסף גבעול ומהנדס התנועה העירוני שלמה פלדמן. אגודת גלגלי העץ סניף ת"א אותה הקמתי קיבלה בזמנו תקציבים במסגרת מוסדות חינוך של עריית ת"א. עיריית ת"א פתחה את עיר הנוער 1983 במסע אופניים שאורגן ע"י אגודת גלגלי העץ. חנוכת הספורטק בשדרות רוקח בת"א אורגנה ע"י עיריית ת"א במסע אופניים משותף עם אגודת גלגלי העץ. כיהנתי בעבר בתפקיד סגן ראש עיריית גבעתיים, הייתי אלוף ישראל במרוצי אופניים (במהלך השנים 1969 עד 1974 ) , זכיתי במרבית האליפויות. ארגנתי מרוצי אופנים בת"א במשך השנים 1978 עד 1995. במסגרת אגודת גלגלי העץ אותה הקמתי ואימנתי, הקמתי את "הפועל ר"ג באופניים " בשנת 1971. השתתפתי בסופיה בקונגרס הליברלי בשנת 2005 מטעם מפלגת "שינוי". כיהנתי כיור מזכירות סניף שינוי גבעתיים משנת 1999 עד 2008. כיהנתי כחבר ועד מנהל של תב"א ויב"א ( תל אביב בשביל אופניים), את השם תל אביב בשביל אופניים אני הצעתי למקימי העמותה דאז.  חבר ועדה התאחדות ספורט לותיקים.  בעבר חבר ועדת תקינה במכון התקנים. בעבר חבר הוועד המנהל של המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים.  השתתפתי במפגשים עם פלסטינאים מהגדה לצורך קידום דיאלוג בין העמים מטעם   FNF  קרן פרידריך נאומן פאונדישן, קרן מטעם המפלגה הליברלית הגרמנית. פעלתי לפרישתה של המפקחת על התעבורה מחוז ת"א הגב' מתיה עינב, זאת מאחר ולא פעלה לדעתי כראוי לצמצום פקקי התנועה וזיהום האוויר בגוש דן. שרתתי בצה"ל בתנאים של ספוטאי מצטיין צה"לי בתפקיד מדריך גדנ"ע אוויר במועדון הקריה בת"א.