תזכיר בעניין בנייה ירוקה / מאי 2014
משולחנו של אלי סמוכה עו"ד

1. העוסקים בתחום בנייה ירוקה, משתעשעים במונחים של תקן לבידוד תרמי, מחזור מים אפורים ועוד גימיקים שונים אחרים.
2. דיי להתבונן בבניינים חדשים שנבנים כיום כדי להבין שעניין בידוד התרמי ובנייה מחומרים האמורים לשמר אנרגיה, לא נאכפת ולא מתבצעת בחלק נכבד מהמקרים.
3. מגדלי הזכוכית המתנשאים לשחקים הינם בחלק מהמקרים בניינים זוללי אנרגיה.
4. ניקח לדוגמא בניין המשרדים בו שוכן משרדי ברחוב תובל 30 רמת גן , חלק נכבד מהמסדרונות אינם מוארים באור טבעי, והתאורה דולקת בהם כ24 שעות.
5. יחידות הייפוי של המזגנים נמצאים על גג הבניין כלומר בקומה השביעית,יוצא מכאן שמזגנים בקומה השנייה מחוברים למעבה בקומה השביעית.
6. איבוד האנרגיה הנגרם מהולכת הקירור מקומה שביעית לקומה השנייה גורם לבזבוז חשמל מיותר מכל המשתמע מכך.
7. חדרי השירותים בבניין הינם נטולי אוורור טבעי ונטולי חלון ותאורה טבעית. מכאן שדולק במקום אור במשך מרבית שעות היממה, וכן מופעל אוורור מאולץ הגורם לצריכת חשמל מיותרת במשך כל היום.
8. קירות הזכוכית מחדירות חום בעוצמה גבוהה לחדרי המשרדים, דבר המאלץ להפעיל מזגנים גם במזג אוויר שאינו מצדיק זאת.

מרפסת סולארית

9. מרפסת סולארית – שתחשב לשטח שירות ולא תיכלל באחוזי הבניה של שטח עקרי.
10. בחלק ניקר מהבניינים הנבנים כיום, לא מתקינים דודי שמש לכן מותקנים דודי חימום חשמליים.
11. בחלק מהבניים מותקנים דודי שמש על גג בניינים גבוהים כך שדירות בקומות נמוכות נאלצות לבזבז לפחות דלי מים או שניים עד שמגיעים במים החמים.
12. אני קורא לח"כ ולוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, לבצע שינוי חקיקה לפיו כל בניין חדש יחויב בהתקנת מערכת חימום מיים סולארית.
13. שינוי חקיקה לפיו ניתן יהיה להתקין מרפסת סגורה ברוחב של 1 מטר ובאורך של 2.20 מטר עם קירות זכוכית שבתוכה יותקנו קולטי השמש בכל קומה או לחילופין בכל 3 קומות תותקן מרפסת כזו.
14. כאשר הקיר החיצוני שלה יהיה מזכוכית שקופה שתמנע כניסת יונים וגשם למרפסת, ובמרפסת יותקנו קולטי שמש בלבד ודודיי למיים חמים, עם אפשרות גישה לצורך תחזוקה לקולטים אלה מתוך הדירות.
15. רעיון מהפכני זה, יש בכוחו למצמצם את צריכת החשמל וזיהום האויר בצורה משמעותית ולטרום רבות לעניין הבנייה הירוקה.

תקן אוורור למרתפי חנייה

16. במרתפי חנייה רבים ,לא קיים אוורור טבעי מתאים ובחלקם מופעל אוורור מאולץ, שאינו עונה על הצרכים העכשוויים. כתוצאה מכך, סובלים המשתמשים בחניונים מזיהום אוויר גבוהה, מאוויר חם .
17. תקן עדכני לאוורור טבעי ואוורור מאולץ של החניונים.
18. ראוי לציין כי חשיבותו של האוורור הטבעי עולה על חשיבותו של האוורור המאולץ מאחר שקיים חשש סביר כי בעלי החניונים לא יפעילו את האוורור המאולץ וזאת כדי לצמצם בעלויות החשמל והאחזקה של מערכת האיורור המאולץ.
תחבורה סביבתית

19. תכנון הכבישים חייבים לכלול היבטים ירוקים שיצמצמו את עומסי התנועה ואת פקקי התנועה.

20. ולהלן מספר דוגמאות אפשריות:
21. הוספת פנייה ימינה חופשית לא מרומזרת, בחלק מהצמתים.
22. הצבת חיישנים לוויסות התנועה. בכך יצומצם זמן ההמתנה של כלי רכב בצמתים.
23. הפעלת מחשב חכם לוויסות תנועה עם מס' תכניות: בוקר, צהריים וערב, כלומר תוכניות שונות המבוססות על מדידת עומסי תנועה ע"פ ניתוח של תצלומי האוויר ואורך תור ברמזור.
24. ע"פ תוכניות אלה הקיימות בחלק מהצמתים בארץ, צמתים העמוסים בשעות מסוימות, מוארך בהם זמן הרמזור מהכיוון העמוס בשעות אלה.
25. יש לחייב כל רשות מקומית ו\או את משרד התחבורה, לפרסם אחת לחצי שנה תצלומי אוויר של כל עיר בארץ, בארבע שעות ביום. בשעה 7:30 בבוקר, 8:30, 16:00 ו18:00.
26. פרסום תצלום אוויר זה יבוצע באתר אינטרנט של הרשות המקומית או של משרד התחבורה והוא יאפשר לתושבים לבצע מעקב אחר הישגי או מחדלי רשויות התכנון בעניין תיזמון הרמזורים .
27. באזור גוש דן, קיים מצב בלתי אפשרי לפיו רשויות מקומיות מסוימות חוסמות תנועה במתכוון מערים שכנות וזאת כדי לפגוע במרכזי עסקים של ערים שכנות.
28. כתוצאה מכך נגרמים עומסי תנועה מיותרים בכל מערך הכבישים בסביבה וחלק מהדרכים הראשיות נחסמות ע"י עומסי תנועה בלתי אפשריים. דוגמא טובה לכך הינה חסימת תנועה ע"י עיריית תל אביב עם גיבוי של המפקח על התעבורה במשרד התחבורה והממונה על המחוז במשרד הפנים.

שבילי אופניים

29. אלי סמוכה הינו חלוץ הרעיון לשבילי אופניים בישראל זאת כחלק מפעילות אגודת גלגלי העץ שהקים והפעיל ואשר היתה חלוצה בפעילות בתחום קידום שבילי האופניים בישראל.
30. עיריית תל אביב הינה העירייה הראשונה שפעלה ופועלת בעניין קידום שבילי האופניים ובכך מגיע לרון חולדאי אות הוקרה בעניין זה.
31. רון חלודאי תיקן טעות של שלמה להט צ'יץ אשר פסל את שביל האופניים בזמן תכנון ושיפוץ הטיילת בת"א בשנות השמונים, בשנה האחרונה השלים חולדאי את שביל האופניים לאורך כל הטיילת בת"א, בהזדמנות זאת הסיר חולדאי את המכשול המסוכן שהקים צ'יץ לאורך הטיילת שכלל מדרגה ועמודי בטון עגולים לאורך הטיילת. לא מעט הולכי רגל ורוכבי אופניים מעדו ואף נפלו לכביש כתוצאה מהתקנת המדרגה המסוכנת של צ'יץ בטיילת.
32. מרבית הערים מדברים על שבילי אופניים אך לא ראויים זאת בשטח.
33. ראש עיריית קירית אונו החמיץ לאחרונה אפשרות לבצע שביל אופניים ראוי לשמו ברח' שלמה המלך, בצמוד למתחם מגורים חדש, לאחר התערבותי החליף ראש העירייה את המדרכה תוך שהוא מסמן שביל אופניים ברוחב מטר אחד שלא מתאים לרוכבי אופניים.
34. נחל הירקון בגדה הצפונית השייכת לעיריית תל אביב נסללו שבילי אופניים לתפארת לעומת זאת עיריית ר"ג מאפשרת לגדה הדרומית להיראות כמו מעברה במקרה הטוב וכמחסן גרוטאות במקרה הגרוע. אין זכר לשבילי אופניים.
35. יש לחייב כל תכנון של שכונה חדשה בתכנון שבילי אופניים.

נגישות במעברי חצייה
36. קיימת חקיקה בעניין אך בשטח חלק נכבד ממעברי החצייה עדיין לא הונמכו.
37. יש לקבוע תקן לפיו גובה אבן השפה במעברי החצייה יהיה גובה אפס, וזאת כדי לאפשר להולכי הרגל ולמתגלגלים למיניהם כמו עגלות נכים, רוכבי אופניים, מחליקי הגלגיליות, גולשי הסקטבורד ואנשי הקורקינט לצלוח בשלום את המעבר מהכביש למדרכה.

חדר אופניים

38. יש לשנות את חוק התכנון והבנייה, לפיו בכל בניין חדש יותקן חדר לאופניים ועגלות, כאשר שטח זה יחשב לשטח שירות על קרקעית, יהיה תור מארנונה ומאגרות בנייה.
39. ובכך נעודד את הרכיבה על אופניים במדינת ישראל ולודרום מסלולי אימונים ומירוצים לאופניים
40. במדינת ישראל לא קיים כל מסלול היקפי משופע כלפי פנים בדומה לוולודרום או טראק המיועד לאימוני אופניים.
41. הקמת מסלולים אלה תעודד את הרכיבה על אופניים ותצמצם את תאונות הדרכים בהם נפגעים רוכבי אופניים.
42. מרבית ראשי הערים טוענים שאין להם שטח אדמה לצורך התקנת מסלול אופניים מעין זה. וחלק אחר של ראשי הערים, כלל אינו מודע לצורך בהקמת מסלולים אלה.
43. ניתן להתקין מסלולים אלה בערים שהם לא קיימת קרקע פנויה, בתוך לולאות הכניסה והיציאה מהמחלפים.
44. לדוגמא בנתניה ניתן היה להתקין זאת בלולאה הנמצאת בין כביש תל אביב נתניה הישן לבין היציאה מצומת ספיר לכיוון מערב.
45. בראשון לציון ניתן להתקין זאת בלולאת היציאה מכביש גהה לכיוון ראשון מערב וזאת דרומית לתחנת אגד החדשה.
46. יש לחייב כל רשות מקומית בהתקנת מסלול היקפי אחד למסלול אימונים לאופניים וזאת וכל 100,000 תושבים.

הכותב
אלי סמוכה עו"ד .
רח' כצנלסון 51 גבעתיים 53208 טל' 052-2560484 פקס 03-5751515 דוא"ל as@samoocha.co.il

כיהנתי בעבר בתפקיד סגן ראש עיריית גבעתיים, כחבר וועדת לתכנון ולבנייה בעיריית גבעתיים כ20 שנים, כיהן בוועדת משנה לעניין בנייה ירוקה שליד הוועדה לענייני תכנון ובנייה בלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. פעל רבות בתחום עידוד הרכיבה על אופניים במדינת ישראל במסגרת תפקידו כמנהל ומקים אגודות "הפועל" נס ציונה , ראשון לציון, ר"ג באופניים בשנת 1971 ואגודת גלגלי העץ בשנת 1978, חבר בעבר בהנהלת עמותת יבא לעידוד הרכיבה על אופניים , עוסק כיום בעריכת דין.